משבר אמוןפודקאסט של קול האוניברסיטה
קול האוניברסיטה
6 פרקים
על התוכנית
משבר האמון אינו רק משבר של התקשורת, של מנגנון הייצוג הפוליטי ושל מערכות המשפט או הבריאות, מדובר במשבר תרבותי-חברתי רחב היקף שפוגש באופן אישי כל אחד ואחת מאיתנו. לכבוד השקת הספר "משבר אמון - השתקפותו בתקשורת ובפוליטיקה", נקיים שיחות עם אנשים מעולמות הפוליטיקה, התקשורת, המשפט והרשתות החברתיות. את הספר כתבו: ד"ר עמית לביא-דינור - דיקנית בית ספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן וד"ר יובל קרניאל - משפטן, חוקר תרבות, תקשורת ומומחה לאתיקה, מרצה באוניברסיטת רייכמן.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה משבר אמון?
משבר אמון הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת קול האוניברסיטה. בארכיון 6 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-5 ימים, אורך פרק ממוצע כ-30 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 6 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-5 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-30 דקות |
| הפרק האחרון | 11 בינואר 2023 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 8 |
עודכן:
תובנות הזהב מהארכיון
- התפקיד של התקשורת הוא לתווך את המציאות, ואם לא מאמינים לה, לכל אחד נשארת מציאות משלו וכל השאר מתויג כפייק ניוז או כמכונת רעל.
- ביקורת על השלטון הייתה תמיד, אבל מתחת לנקודה מסוימת כבר לא מקבלים גם אמת מדעית או פסיקה של בית המשפט העליון, ואז אי אפשר לנהל שיח.
- סיקור מרוץ סוסים שמתמקד במי מנצח הוחלף כמעט לגמרי בתדמית, סלביות ובידור, בלי הסבר על השורשים והאידיאולוגיה של הדמויות.
- התחרות על פרסום ראשון, כולל בווטסאפ, שחקה את הצלבת המקורות ואת הבדיקה, והפכה את הדיווח לצהוב יותר.
- שינוי משטר או חוקה ברוב של 61 עד 64 חברי כנסת אינו לגיטימי לטענת הדוברים, ונדרשת הסכמה של כ-80 אחוז.
- התפקיד של התקשורת הוא לתווך את המציאות, ואם לא מאמינים לה, לכל אחד נשארת מציאות משלו וכל השאר מתויג כפייק ניוז או כמכונת רעל.
- ביקורת על השלטון הייתה תמיד, אבל מתחת לנקודה מסוימת כבר לא מקבלים גם אמת מדעית או פסיקה של בית המשפט העליון, ואז אי אפשר לנהל שיח.
- סיקור מרוץ סוסים שמתמקד במי מנצח הוחלף כמעט לגמרי בתדמית, סלביות ובידור, בלי הסבר על השורשים והאידיאולוגיה של הדמויות.
- התחרות על פרסום ראשון, כולל בווטסאפ, שחקה את הצלבת המקורות ואת הבדיקה, והפכה את הדיווח לצהוב יותר.
- שינוי משטר או חוקה ברוב של 61 עד 64 חברי כנסת אינו לגיטימי לטענת הדוברים, ונדרשת הסכמה של כ-80 אחוז.
- הכנסת נתפסת לעיתים כ'בית האח הגדול' שבו יש תככים ופרובוקציות המשפיעות על אמון הציבור.
- תקשורת שמדגישה פרובוקציות ומוקיונות תורמת להחרפת משבר האמון בפוליטיקאים ובמוסדות.
- פוליטיקאים רבים מרגישים שאין להם ברירה אלא לפנות לפרובוקציות כדי להיכנס לתקשורת.
- ישנם חיבורים אמיתיים בין חברי כנסת שונים, גם אם הם מגיעים מרקע אידאולוגי שונה, מה שמראה פוטנציאל לגישור על הפיצולים.
- פייק ניוז ותופעות של עובדות אלטרנטיביות מתפשטות במהירות ברשתות החברתיות ופוגעות באמון הציבור.
- ככל שהפילוג בעם מקצין, האמון בתקשורת פוחת, ואנשים שופטים כלי תקשורת לפי השאלה אם הוא מסייע למחנה שלהם.
- בתוכנית רדיו שבועית שהורחבה לשעתיים נוספה פינה בשם "ועכשיו לחדשות טובות", כדי להוריד את מינון הביקורת עבור המגישים והמאזינים.
- מנעד הקולות שמקבלים במה צריך להיות רחב מאוד, ורק בקצוות, כמו קולות שפוגעים בבריאות הציבור, עדיף לא לתת במה, כי צמצום המנעד מקטין את האמון עוד יותר.
- כשראש הממשלה עצמו אומר שהפרקליטות, המשטרה והתקשורת תפרו לו תיקים, הנזק לאמון הוא ארוך טווח ואנשים שמשרתים במערכות האלה נתפסים כאויבי העם.
- בקורונה הבנקים הקפיאו משכנתאות והלוואות, פרסו חובות מחדש ואף אחד לא נזרק מביתו, גם כשבנק ישראל לא חייב אותם בכל צעד.
- ככל שהפילוג בעם מקצין, האמון בתקשורת פוחת, ואנשים שופטים כלי תקשורת לפי השאלה אם הוא מסייע למחנה שלהם.
- בתוכנית רדיו שבועית שהורחבה לשעתיים נוספה פינה בשם "ועכשיו לחדשות טובות", כדי להוריד את מינון הביקורת עבור המגישים והמאזינים.
- מנעד הקולות שמקבלים במה צריך להיות רחב מאוד, ורק בקצוות, כמו קולות שפוגעים בבריאות הציבור, עדיף לא לתת במה, כי צמצום המנעד מקטין את האמון עוד יותר.
- כשראש הממשלה עצמו אומר שהפרקליטות, המשטרה והתקשורת תפרו לו תיקים, הנזק לאמון הוא ארוך טווח ואנשים שמשרתים במערכות האלה נתפסים כאויבי העם.
ועוד 16 תובנות לאורך הפרקים…
השאלות הבולטות בארכיון
האם היעדר אמון של האזרח בשלטון ובתקשורת אינו דווקא סימן לחברה פלורליסטית שמטילה ספק, חוקרת ושואלת יותר שאלות?
האם היעדר אמון של האזרח בשלטון ובתקשורת אינו דווקא סימן לחברה פלורליסטית שמטילה ספק, חוקרת ושואלת יותר שאלות?
מה התפקיד המדויק של התקשורת בהחרפת משבר האמון בפוליטיקאים וכיצד ניתן לשנות זאת?
איך אפשר ליצור אמון של הציבור במערכות, כאשר ראש הממשלה עצמו אומר לו שהמערכות האלה מושחתות ותופרות תיקים?
איך אפשר ליצור אמון של הציבור במערכות, כאשר ראש הממשלה עצמו אומר לו שהמערכות האלה מושחתות ותופרות תיקים?
כיצד ניתן לשמר ולחזק את אמון הציבור במוסדות המשפט והאמת בעידן שבו האמת עוברת פוליטיזציה ופיצול זהותי עמוק?
האם אפשר לרפא את משבר האמון, האם בכלל ראוי לחדש את האמון בינינו, או שבמציאות הרשתית המבוזרת אפשר פשוט לוותר עליו?
האם אפשר לרפא את משבר האמון, האם בכלל ראוי לחדש את האמון בינינו, או שבמציאות הרשתית המבוזרת אפשר פשוט לוותר עליו?
8 פרקים = 8 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
פאנל משבר אמון מתוך כנס DIGIT2023
פרקים אחרונים
פאנל משבר אמון מתוך כנס DIGIT2023
11 בינואר 202330 דק׳אורחים:יניר קוזיןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
סקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מראים שהאמון בפוליטיקאים הוא הנמוך ביותר, ומיד אחריו האמון בתקשורת. מדורת השבט של הערוץ הראשון התפרקה גם בתוך הבית, כשכל בן משפחה צורך מידע בטלפון שלו, והרשתות החברתיות זירזו את התהליך. לפי הדוברים, מתקפה מכוונת על מוסדות האמת, מדע, משפט ותקשורת, מופעלת מסיבות פוליטיות ובסיוע גורמים עוינים כמו רוסיה. ההצעה המרכזית היא מועצת פיוס, מעין סנהדרין מודרני, שתגבש הסכמות רחבות של 80 אחוז לפני שהקיטוב יגיע למלחמת אזרחים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התפקיד של התקשורת הוא לתווך את המציאות, ואם לא מאמינים לה, לכל אחד נשארת מציאות משלו וכל השאר מתויג כפייק ניוז או כמכונת רעל.
- ביקורת על השלטון הייתה תמיד, אבל מתחת לנקודה מסוימת כבר לא מקבלים גם אמת מדעית או פסיקה של בית המשפט העליון, ואז אי אפשר לנהל שיח.
- סיקור מרוץ סוסים שמתמקד במי מנצח הוחלף כמעט לגמרי בתדמית, סלביות ובידור, בלי הסבר על השורשים והאידיאולוגיה של הדמויות.
- התחרות על פרסום ראשון, כולל בווטסאפ, שחקה את הצלבת המקורות ואת הבדיקה, והפכה את הדיווח לצהוב יותר.
- שינוי משטר או חוקה ברוב של 61 עד 64 חברי כנסת אינו לגיטימי לטענת הדוברים, ונדרשת הסכמה של כ-80 אחוז.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד משבר האמון בתקשורת משפיע על התפקוד החברתי והפוליטי בישראל לפי הדיון בפאנל?
משבר האמון בתקשורת מוביל להתפוררות חברתית, קיטוב פוליטי ומלחמת תרבות, כאשר כל צד מאמין רק במציאות שלו ודוחה את האחרים כפייק ניוז, מה שמקשה על ניהול דיאלוג ושיח בין קבוצות בחברה.
▾מהם הגורמים המרכזיים שהובילו לירידה באמון הציבור במוסדות כמו התקשורת, בתי המשפט והמדע כפי שהוסבר בפאנל?
הגורמים כוללים מתקפות פוליטיות על מוסדות האמת, הפצת תיאוריות קונספירציה, שימוש בטכנולוגיה וברשתות החברתיות להפצת מידע לא אמין, וכן ירידה בערך האמת והאמון במוסדות כמו בתי המשפט והמדע.
▾כיצד השינויים בטכנולוגיה וברשתות החברתיות תורמים למשבר האמון בתקשורת לפי דברי המשתתפים בפאנל?
הטכנולוגיה והרשתות החברתיות מאפשרות לכל אדם לבחור את ערוץ התקשורת שלו, מה שמפצל את המציאות ומפחית את האמון במוסדות התקשורת המסורתיים, כשהמידע הלא אמין נשאר חי וקיים ומקשה על יצירת אמת משותפת.
▾מהם האתגרים והתהליכים שהעיתונאים מתמודדים איתם בעידן משבר האמון כפי שהוצג בפאנל?
העיתונאים מתמודדים עם לחץ להביא ידיעות במהירות, תחרות עזה, ירידה באתיקה מקצועית, ויתור על תפקיד התיווך האובייקטיבי לטובת בידור וייצוג דעות קיצוניות, מה שמוביל לירידה באמון הציבור בתקשורת.
▾כיצד מתארים בפאנל את המצב שבו התקשורת הממוסדת ויתרה על תפקידה ומה המשמעות של כך לחברה?
התקשורת הממוסדת ויתרה על תפקידה כמתווכת מציאות אובייקטיבית, כאשר עיתונאים הפכו להיות בעלי דעות אישיות בלבד, מה שמוביל לפיצול הציבור ולחוסר יכולת לנהל שיח משותף, ובכך מחליש את הדמוקרטיה והחברה.
יום עיון "משבר אמון - לא מאמינים לכם!"
25 במאי 20221 שע׳ 22 דק׳משבר אמון: ח"כ מירב בן ארי, יו"ר ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, מפלגת "יש עתיד"
12 באפריל 202216 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מירב בן ארי מצביעה על משבר אמון רחב היקף במוסדות המדינה, כולל הכנסת, הצבא והתקשורת. היא מדברת על הקושי של פוליטיקאים להיכנס לתקשורת דרך ערוצים חיוביים ועל התפקיד של התקשורת בהעצמת מוקיונות ופייק ניוז. בנוסף, היא מדגישה את הפיצול החברתי והפוליטי בישראל, אך מציינת שיש גם חיבורים בין אנשים שונים בחברה הישראלית, כפי שניתן לראות בכנסת. היא קוראת לאחריות גדולה יותר מצד חברי הכנסת להורדת הקצוות ולהחזרת האמון הציבורי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הכנסת נתפסת לעיתים כ'בית האח הגדול' שבו יש תככים ופרובוקציות המשפיעות על אמון הציבור.
- תקשורת שמדגישה פרובוקציות ומוקיונות תורמת להחרפת משבר האמון בפוליטיקאים ובמוסדות.
- פוליטיקאים רבים מרגישים שאין להם ברירה אלא לפנות לפרובוקציות כדי להיכנס לתקשורת.
- ישנם חיבורים אמיתיים בין חברי כנסת שונים, גם אם הם מגיעים מרקע אידאולוגי שונה, מה שמראה פוטנציאל לגישור על הפיצולים.
- פייק ניוז ותופעות של עובדות אלטרנטיביות מתפשטות במהירות ברשתות החברתיות ופוגעות באמון הציבור.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד מירב בן ארי מתארת את משבר האמון במוסדות המדינה בכלל ובכנסת בפרט?
מירב בן ארי מציינת כי משבר האמון הוא כללי ונוגע למוסדות המדינה, כולל הצבא והכנסת, כאשר בסקרים מוסדות אלו מדורגים בתחתית מבחינת אמון הציבור.
▾איזה תפקיד רואה מירב בן ארי לתקשורת במשבר האמון בפוליטיקאים ובמערכות הציבוריות?
בן ארי מדגישה שהתקשורת מחפשת רייטינג ומציגה פוליטיקאים בפרובוקציות ובצד המגוחך שלהם, מה שמחריף את משבר האמון ופוגע גם באמון הציבור בתקשורת עצמה.
▾כיצד מירב בן ארי מתמודדת עם הצורך להתאים את התגובות שלה בכנסת למציאות הפוליטית והתקשורתית?
היא מספרת שלמדה להקל ולהתאים את התגובות שלה, להמתין ולנשום לפני שמגיבה, מתוך הבנה שהתגובה מידית עלולה להיות לא יעילה או לא מתאימה.
▾מהי הגישה של מירב בן ארי לגבי חיבורים בין אנשים שונים מבחינת זהות ודעות בכנסת ובחברה הישראלית?
בן ארי מציינת שהכנסת פתחה בפניה הזדמנות להכיר אנשים מגוונים מבחינה תרבותית ופוליטית, והיא חווה חיבורים אמיתיים גם עם אנשים שונים ממנה בתפיסותיהם.
▾כיצד מירב בן ארי מתארת את האחריות של חברי הכנסת במצב של משבר אמון וחלוקה חברתית בישראל?
היא מדגישה שחברי הכנסת צריכים לפעול למשוך את החברה למרכז, להימנע מסיסמאות מסיתות ופייק ניוז, ולפעול באחריות כדי להחזיר את האמון הציבורי.
משב אמון: ראיון עם שאול אמסטרדמסקי, עיתונאי כלכלי בכיר ב"כאן" תאגיד השידור הציבורי
12 באפריל 202218 דק׳אורחים:שאול אמסטרדמסקילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
האמון בתקשורת יורד כבר שנים, והסקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה ושל הרשות השנייה ממקמים אותה שוב ושוב במקום האחרון. הירידה נשענת על הפילוג המפלגתי, על ריבוי ערוצים ופרשנים ועל ספקנות כלפי השיטה כולה, כפי שנראה סביב החיסונים. מס הכנסה משמש דוגמה לחוסר אמון מובנה: בארצות הברית כל אזרח מצהיר ומאמינים לו, ובישראל המס מנוכה במקור. מענקי הקורונה לעצמאים, שחולקו לפי הצהרה עם בדיקה בדיעבד, הוכיחו שאפשר לעבוד גם אחרת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ככל שהפילוג בעם מקצין, האמון בתקשורת פוחת, ואנשים שופטים כלי תקשורת לפי השאלה אם הוא מסייע למחנה שלהם.
- בתוכנית רדיו שבועית שהורחבה לשעתיים נוספה פינה בשם "ועכשיו לחדשות טובות", כדי להוריד את מינון הביקורת עבור המגישים והמאזינים.
- מנעד הקולות שמקבלים במה צריך להיות רחב מאוד, ורק בקצוות, כמו קולות שפוגעים בבריאות הציבור, עדיף לא לתת במה, כי צמצום המנעד מקטין את האמון עוד יותר.
- כשראש הממשלה עצמו אומר שהפרקליטות, המשטרה והתקשורת תפרו לו תיקים, הנזק לאמון הוא ארוך טווח ואנשים שמשרתים במערכות האלה נתפסים כאויבי העם.
- בקורונה הבנקים הקפיאו משכנתאות והלוואות, פרסו חובות מחדש ואף אחד לא נזרק מביתו, גם כשבנק ישראל לא חייב אותם בכל צעד.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד הפילוג הפוליטי בישראל משפיע על ירידת האמון בתקשורת לפי שאול אמסטרדמסקי?
שאול אמסטרדמסקי מסביר שהפילוג הפוליטי בישראל, בין ימין לשמאל, גורם לכך שאנשים תופסים את התקשורת כמשרתת מחנה פוליטי מסוים, מה שמוביל לירידת אמון בתקשורת בקרב קהלים שונים.
▾איזה תפקיד ממלאת התקשורת במשבר האמון במוסדות הציבוריים, לפי הראיון?
התקשורת משמשת גם כגורם שמחליש את האמון במוסדות אחרים, בכך שהיא מבקרת אותם באופן חזק ולעיתים משמיטה את הקרקע תחתיהם, מה שמוביל להיחלשות האמון הציבורי במוסדות כמו המשטרה והפרקליטות.
▾מהי הדילמה שהתקשורת מתמודדת איתה בנוגע לבמת הקולות הקיצוניים והשוליים?
אמסטרדמסקי מציין שהתקשורת צריכה לאפשר מנעד רחב של קולות, אך יש גבול כאשר הקולות פוגעים בבריאות הציבור או חותרים תחת אמון בשיטה, ולכן יש צורך לא לתת במה לקולות שמסכנים את הדמוקרטיה והבריאות.
▾כיצד משבר האמון מתבטא ביחס בין המוסדות לאזרחים בישראל, במיוחד בהקשר של מס הכנסה וביטוח לאומי?
בישראל קיימת תחושה שהמוסדות לא מאמינים לאזרחים ולכן פועלים במנגנונים של פיקוח קפדני, כמו ניכוי במקור במס הכנסה ובדיקות רבות לעצמאים, בניגוד לארה"ב שבה האמון גבוה יותר והדיווח הוא אישי.
▾מהי ההשפעה של משבר האמון על הכלכלה והמערכת הפיננסית, במיוחד בהקשר של מטבעות וקריפטו?
אמסטרדמסקי מדגיש שכלכלה מבוססת אמון, וכסף שווה ערך רק כי הציבור מאמין בו. משבר האמון מוביל לחיפוש אלטרנטיבות כמו קריפטו, שמבטא חוסר אמון במערכת הפיננסית המסורתית, אך כרגע מדובר בתופעה שולית שעדיין לא זכתה לאמון רחב.
משבר אמון: ראיון עם פרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי
7 באפריל 202214 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אמון הציבור במערכת המשפט נמצא בירידה משמעותית בשנים האחרונות, כאשר ההתקפות הפוליטיות על בתי המשפט מחלחלות לציבור ויוצרות משבר אמון חמור. המשבר הוא לא רק משפטי אלא תרבותי-חברתי רחב, הפוגע גם באמון בתקשורת, בפוליטיקה ובמוסדות אחרים. האמון כיום קשור יותר לזהות ולייצוג חברתי מאשר למקצועיות בלבד, ומאפיין של חוסר אמון הפך לנורמה חדשה. ירידה באמון במוסדות אלה מסכנת את הדמוקרטיה, אך גם אמון מוחלט במוסדות עלול להיות בעייתי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המשבר באמון הציבור במערכת המשפט הוא חלק ממשבר אמון רחב יותר במוסדות השלטון והחברה.
- הפופוליזם תורם להחלשת האמונה במומחיות ובאמת מדעית, תוך הטלת ספק במוסדות כמו בתי המשפט והתקשורת.
- האמון כיום מבוסס יותר על ייצוג זהותי מאשר על מקצועיות, מה שמגביל את האמון ומעמיק את הקרע החברתי.
- חוסר אמון מוחלט במוסדות הוא מסוכן, אך גם אמון מלא ללא ביקורת עלול להעיד על מצב בעייתי.
- ירידה באמון במוסדות כמו בתי המשפט קשורה גם למורכבות הערכית של החלטותיהם, שהן לא תמיד חד-משמעיות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד פרופ' יניב רוזנאי מסביר את הירידה באמון הציבור במערכת המשפט לאורך השנים?
פרופ' רוזנאי מציין שיש ירידה עקבית באמון הציבור במערכת המשפט כבר כמה עשורים, כאשר בשנים האחרונות הירידה חדה יותר, בעיקר בעקבות התקפות חוזרות ונשנות מצד פוליטיקאים וגופים שונים שמחלחלות לציבור.
▾מה הקשר בין משבר האמון במערכת המשפט לבין משבר האמון במוסדות אחרים כמו התקשורת והפוליטיקה, לפי הדיון בפרק?
המשבר הוא רחב היקף ותרבותי-חברתי, לא רק במערכת המשפט אלא גם בתקשורת, בפוליטיקה ובגופים ממשלתיים אחרים, כאשר אמון הציבור בסמכות בכלל נמצא בירידה עקבית, כחלק מתהליך רחב יותר של פופוליזם וירידה באמון במוסדות.
▾מהי התובנה של פרופ' רוזנאי לגבי הקשר בין אמון הציבור לבין זהות פוליטית או חברתית של המוסדות?
פרופ' רוזנאי מסביר שהאמון הציבורי קשור לזהות - אנשים נוטים להאמין במי שהזהות שלו דומה לשלהם, כלומר האמון מוגבל ומבוסס על ייצוג של זהות ולא רק על מקצועיות, מה שמחמיר את משבר האמון.
▾כיצד פרופ' רוזנאי מתייחס למושג האמת בעידן הפוסט-אמת ולמשמעותו למשבר האמון במוסדות כמו בתי המשפט?
הוא מדגיש שהפופוליזם מחתור תחת הרעיון שיש אמת מדעית או מקצועית, ומדגיש שהירידה בערך האמת גורמת לכך שהכל הופך לנרטיבים וסיפורים, מה שמקשה על קיום דיאלוג והסכמה על עובדות משותפות, ומחזק את משבר האמון במוסדות.
▾מהי נקודת האופטימיות שפרופ' רוזנאי מוצא בנוגע למומחיות ולמוסדות האמת בעקבות מגפת הקורונה?
למרות שהקורונה היא מגפה קשה, פרופ' רוזנאי רואה בה הזדמנות שבה המומחים חזרו לקדמת הבמה, והממשלות נאלצות להקשיב להם, מה שעשוי לחזק את האמון במומחיות ובמוסדות האמת לאחר שנים של הכחשה ופופוליזם.
משבר אמון: ראיון עם נעם מנלה, חוקר תודעה דיגיטלית
7 באפריל 202217 דק׳אורחים:נעם מנלהלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
לרגל צאת הספר "משבר אמון - השתקפותו בתקשורת ובפוליטיקה" מאת עמית לביא דינור ויובל קרניאל מאוניברסיטת רייכמן, נעם מנלה, חוקר תודעה דיגיטלית, מגיב לשלוש תמות מהספר. הראשונה: אמון שניתן לפי זהות, לבוש ושפה משותפים במקום לפי היררכיה. השנייה: ברירת המחדל התהפכה מאמון לחשדנות, כי נחילי משתמשים ברשת חושפים את טעויות המומחים. השלישית: עובדות מאבדות משקל מול נרטיבים, ומכאן השאלה אם אפשר לרפא את משבר האמון, שהתשובה שעולה לה היא יותר שיתוף ומקום לקבוצות מודרות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אנחנו כבר לא מאמינים בסמכות אלא בזהות, ואנשים כמונו הם מי שלבושים כמונו, מדברים כמונו ומחזיקים תפיסת עולם דומה.
- האסטרטגיה התודעתית האוקראינית במלחמה נשענת על מילה אחת, הזדהות: חיילים מעלים סרטוני טיק-טוק משדה הקרב ואנשים בלינקדאין מצטלמים במדים במשרדים.
- כשמידע תואם את האג'נדה שלי אני פחות בודק אם הוא פייק, ולכן אנשים ממהרים להפיץ מידע שקרי שמתאים לעמדתם וחוקרים לעומק רק מידע שסותר אותה.
- לפי הנאמר, הערך שנערך הכי הרבה פעמים בוויקיפדיה באנגלית הוא ג'ורג' ו. בוש, והיטלר נמצא במקום העשירי, עדות לקרב מתמשך על הנרטיב ולא על עובדות חדשות.
- העולם הקודם היה מונולוגי והעולם הרשתי דורש דיאלוג בכל נושא, ובלי דיאלוג לא נוצר אמון, כפי שממחישים מסרים מלמעלה על חיסוני הקורונה שמייצרים עוד מתנגדים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד משבר האמון משפיע על האמון בסמכויות המסורתיות כמו מוסדות משפט ובריאות?
משבר האמון גורם לכך שאנשים כבר לא סומכים על סמכויות מסורתיות כמו בתי משפט או משרד הבריאות, ומעדיפים לתת אמון רק באנשים שהם דומים להם מבחינת זהות וערכים, כפי שהוסבר בדיון על המעבר מאמון בסמכות לאמון בזהות.
▾מהו התפקיד של הרשתות החברתיות בהתפתחות משבר האמון לפי נועם מנלה?
הרשתות החברתיות מאפשרות לאנשים להתחבר לקהילות ענק של דומים להם, מה שמחזק את ההזדהות עם קבוצות זהות ומחליש את האמון בסמכויות המסורתיות, כפי שהודגם בדוגמה של מלחמת אוקראינה והאסטרטגיה התודעתית של זלנסקי.
▾כיצד התפיסה של אמת ועובדות משתנה בעידן הדיגיטלי לפי השיחה?
בעידן הדיגיטלי יש ירידה במעמדה של האמת והעובדות, שהוחלפו בסיפורים ונרטיבים שונים, כאשר אנשים מפקפקים בכל מידע ומחלקים אותו לפי האג'נדה שלהם, מה שיוצר שבטים חברתיים עם תפיסות מציאות שונות.
▾מהי ההשפעה של התודעה הקולקטיבית על קבלת העובדות והאמת כפי שהוסבר בפרק?
התודעה הקולקטיבית מתמקדת בפרשנות רגשית ומוסרית של העובדות, ולכן העובדות עצמן תופסות מקום שולי, והפרשנות שלהן משתנה לפי זהות וערכים, מה שמקשה על יצירת הסכמה משותפת על האמת.
▾איזה פתרון מוצע לשיקום האמון בחברה במציאות הרשתית המודרנית?
הפתרון המוצע הוא דמוקרטיה שיתופית עם שיתוף רחב יותר של אזרחים, צמצום הפערים בין שכבות חברתיות ומתן מקום להשפעה ולביטוי של קבוצות שונות, כדי להוריד את רמת המתח והלחץ שנוצר מהיעדר אמון.
שיווק והכנסות ממשבר אמון: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך משבר אמון מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של משבר אמון אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית תרבות וספרות. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את משבר אמון היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 6 הפרקים של משבר אמון הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של משבר אמון כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-6 הפרקים של משבר אמון הופכים למגזין?
- 6 פרקים = 6 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של משבר אמון, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
קבינטה – קבינט ביטחוני פמיניסטי
עוגן לעתיד
בעיות תקשורת - מאחורי הקלעים של הכתבים הפולטיים בישראל
חדשות כיפה
צמד רעים | יותם זמרי ואיתמר פליישמן
NVP
המניפה פוליטית עם ידידיה ויטל
ידידיה ויטל
זום אין | עם תומר אביטל
240 שניות
מה שכרוך Under Cover
כאן